נגיף שגורם למחלת קדחת דימומית קרימיאן-קונגו (CCHF) התגלה לראשונה בישראל, בבקר הרועה ברמת הגולן, מזרח עמק יזרעאל ודרום הכרמל, ובקרציות שהיו עליו. הנתונים בעולם מעלים שאחד מכל שלושה בני אדם שנדבקים במחלה מתים ממנה. מומחים בתחום מסבירים ל-ynet מהו אותו נגיף, מהן הסכנות, מהם הסימפטומים - ואיך ניתן למנוע הדבקה של בני אדם.
הנגיף, שפוגע גם בבקר וצאן וגם בבני אדם, התגלה במסגרת ניטור מחלות אקטיבי בבעלי חיים, שערך המכון הווטרינרי של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות. קדחת דימומית קרימיאן-קונגו היא מחלה נגיפית, שמופיעה לרוב ללא תסמינים בבעלי חיים, אך יכולה לגרום לתחלואה חמורה בבני אדם. מנתוני הספרות הרפואית עולה כי כ-30% מבני האדם המאובחנים עם המחלה - מתים ממנה. הנגיף מועבר באמצעות עקיצת קרצייה שניזונה מדם בקר וצאן נגוע, או באמצעות מגע עם נוזלי גוף שלהם. הוא לא מידבק באכילת בשר מפוקח או שתיית חלב מפוסטר.
זו הפעם הראשונה, כאמור, שהנגיף מאובחן בישראל, זאת על אף שהוא רווח במדינות המזרח התיכון, אפריקה, מערב אסיה ודרום מזרח אירופה. במשרד החקלאות הדגישו כי יש לשהות בקרבה מאוד צמודה לבקר ולצאן כדי להידבק במחלה, וההעברה העיקרית היא דרך קרצייה.
פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, הסביר כי מדובר במחלה ויראלית שזוהתה לראשונה בחצי האי קרים ב-1944, ובפעם השנייה בקונגו, ומכאן שמה: "קרימיאן-קונגו". לדבריו, היא מועברת לבני אדם בעיקר על ידי עקיצה של קרצייה, אך עלולה לעבור גם במגע הדוק עם בהמות, נוזלי גוף של בהמות או תהליך שחיטה של חיה נגועה. חשוב לציין, הוסיף, כי המחלה לא מועברת באכילה של בשר מבושל או שתייה של חלב מפוסטר.
"התסמינים של המחלה כוללים חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, שלשולים, הקאות ולעיתים גם דימומים בעור, במעיים ובאזורים אחרים בגוף", הסביר פרופ' לשם. "שיעור התמותה שתואר הוא בין 10%-40%, כאשר במקרים הקשים יכולים להופיע אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד או אי-ספיקה נשימתית, עד כדי אשפוז בטיפול נמרץ או גרוע מכך, מוות".
לאחר שאדם נעקץ על ידי קרצייה שנגועה בנגיף, הסביר פרופ' לשם, "מתחילה תקופת הדגירה של הווירוס, בין יום-יומיים עד תשעה ימים, מאחר שזה נכנס ישירות למחזור הדם. אם אדם עבד בקרבת בהמות או נחשף לרקמות של בקר נגוע, הדגירה יכולה להימשך עד 13 יום. לרוב זה יימשך כשבוע אחרי החשיפה".
הנגיף נמצא במדינות סביב ישראל כבר שנים רבות, עם עדויות בטורקיה, עיראק ובאפריקה. לכן, כך הסביר פרופ' לשם, סביר מאוד שהנגיף נמצא בישראל כבר זמן רב. "מה שנעשה כרגע זה סקר. לקחו בדיקות דם לפרות ודגמו את הקרציות שעליהן. נמצא כי בערך לשליש מהפרות היו נוגדנים, כלומר שהן נחשפו לווירוס הזה, ולקרציות היה את הווירוס", אמר. "זה שהווירוס נמצא בארץ זה לא דבר מפתיע כי הוא מזמן כבר סביבנו".
המחלה בארץ מחייבת דיווח למשרד הבריאות, אך טרם דווח על הדבקה של אדם. לפי פרופ' לשם, ייתכן שאנשים כבר נחשפו לווירוס אך לא אובחנו. חשוב להדגיש כי אנשים שעובדים עם בקר וצאן צריכים לעבוד בזהירות, להשתמש באמצעי מגן ולהימנע ממגע עם רקמות של בקר שחוט. בנוסף, הציבור הרחב מתבקש להקפיד על צריכת מוצרים מן החי - אך ורק ממקורות מאושרים על ידי משרד הבריאות ומשרד החקלאות. יש להימנע מקניית מוצרים שמיוצרים באופן פרטי או לא מפוקח, מהם אפשר להידבק במחלות אחרות, כמו קדחת מלטזית ועוד.
"לגבי טיפול בקדחת, אם נדבקים אין טיפול ספציפי, בדומה לרבות מהמחלות הוויראליות", הסביר פרופ' לשם. "קרציות מעבירות הרבה מחלות, אם אדם נעקץ ומופיעים תסמינים של חום, חשוב לפנות בהקדם לרופא המטפל או למיון. יש מחלות כמו 'ריקציה' (Rickettsia), שעוברת בעיקר בעקיצה של קרצייה, וחשוב לטפל בהן בדחיפות. אם מופיעים תסמינים, יש להדגיש לרופא המטפל שמדובר בעקיצת קרצייה.
"מלבד אנשים שעובדים עם בקר וצאן, קבוצות סיכון כוללות גם אנשים שמטיילים בשטח", הוסיף. "מומלץ ללבוש בגדים ארוכים, נעליים מתאימות ולהשתמש בקרם דוחה חרקים וקרציות". עוד הסביר פרופ' לשם כי "מתבצע כעת מעקב מתמשך על הווירוס, עם ניטור וחובת דיווח של רופאים למשרד הבריאות. המשך המעקב וההנחיות עשויים לסייע במניעת התפשטות המחלה ולהבטיח בריאות הציבור".
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, כללית, הוסיפה כי "אנחנו עדיין לא מכירים את המחלה במלואה". לדבריה, "הנגיף מועבר בעיקר על ידי קרציות, מבעל חיים אחד לאחר. בנוסף, קרצייה שנושאת את הווירוס יכולה להעביר אותו לצאצאיה, וגם להדביק קרציות אחרות. הנגיף מתפתח בגוף של הבקר, בעל החיים הוא רק המאכסן, אך הוא לא החולה עצמו — הווירוס מתרבה בגופו של הבקר מבלי להרוג אותו.
"35% מהדגימות שנלקחו מהבקר בארץ נמצאו עם נוגדנים לנגיף, כלומר הייתה חשיפה לנגיף", אמרה ד"ר חזן, שהדגישה כי "נכון לעכשיו - אין מקרי הדבקה בבני אדם בארץ".
אבחון הנגיף מתבצע באמצעות כמה בדיקות מעבדה, כולל זיהוי אנטיגנים ו-RNA של הנגיף, מאחר ובשלבים המוקדמים של המחלה לא מתפתחת תגובה חיסונית מספקת. טיפול במחלה מתמקד בטיפול תומך להקלת התסמינים, כאשר Ribavirin הוכחה כתרופה יעילה.
בנוגע למניעה, כיום עדיין אין חיסון זמין לבני אדם או לבעלי חיים. המניעה מתמקדת בהעלאת המודעות לגבי הסיכונים ובצעדים להפחתת החשיפה לנגיף, כמו לבישת בגדים מגנים, שימוש בחומרים דוחי קרציות ובדיקת בגדים ועור באופן קבוע. בחקלאות ובתעשיית הבשר, חשוב להקפיד על נהלי עבודה בטוחים, כולל בידוד בעלי החיים לפני השחיטה.
ד"ר חזן: "בינתיים אין שום הדבקה בבני אדם, המצב מרוכז רק בבקר. אם מישהו עובד עם בקר ומרגיש תסמינים כמו חום או דימומים, הוא צריך לגשת לבדיקות כדי לשלול את ההידבקות בנגיף"
ד"ר חזן הסבירה כי "המחלה עלולה לגרום לדימום במערכות שונות בגוף, כולל דימום חיצוני כמו דימום מהאף או מהחניכיים, וכן דימומים פנימיים". לדבריה, "אחוזי התמותה משתנים ותלויים מאוד בטיפול התומך. כדי למנוע תחלואה, יש להימנע ממגע עם בקר וצאן, והמכון הווטרינרי ממליץ על טיפול בבעלי החיים עצמם למיגור הקרציות כדי למנוע את התפשטות הנגיף.
"בינתיים אין שום הדבקה בבני אדם, המצב מרוכז רק בבקר. זה מצריך טיפול של הרשות הווטרינרית", הוסיפה ד"ר חזן. "אם מישהו עובד עם בקר ומרגיש תסמינים כמו חום או דימומים, הוא צריך לגשת לבדיקות כדי לשלול את ההידבקות בנגיף הזה".
ארגון הבריאות העולמית (WHO) פועל בשיתוף פעולה עם מדינות רבות כדי לתמוך במעקב, אבחון ותגובות להתפרצויות הנגיף. הארגון גם מפיץ הנחיות לסיוע במניעת התפשטות המחלה והדרכה לגבי אמצעי זהירות במוסדות רפואיים. CCHF נחשבת לאחת מהמחלות בעלות רמת סיכון גבוהה ביותר לבריאות הציבור, ולכן יש צורך במאמצים ממושכים כדי להבין כיצד להתמודד מולה, לפתח חיסונים ושיטות טיפול טובות יותר, ולהבטיח שהציבור יהיה מודע לגורמי הסיכון ויוכל לנקוט בפעולות מונעות אפקטיביות.